סדרת טלוויזיה אמריקאית חדשה מתוכננת לעלות לאוויר ב-2013, עשרה פרקים כבר הוזמנו לעונה הראשונה ועל פי הפרסומים בתקשורת, בכירי רשת הטלוויזיה שהזמינו את הסדרה כלל לא טרחו לצפות בפיילוט. שזה אומר בטלוויזיונית, הבעת אמון ברעיון ו/או ביוצר, במקרה הזה קרלטון קיוז (Carlton Cuse) כותב ומפיק הסדרה "אבודים" (Lost – 2004-2010).
הסדרה החדשה נקראת "Bates Motel", היא תהווה פריקוול (prequel, יצירה קולנועית שנוצרה לאחר קודמתה, אך מתארת אירועים שקרו כרונולוגית לפני קודמתה) לעלילת הסרט "פסיכו" (Psycho, 1960) – מהסרטים המצליחים והרווחיים של היצ'קוק, סרט שכולו בית ספר ללימודי קולנוע.
הסדרה צפויה לעסוק ביחסים שבין 'נורמן בייטס' – שאותו גילם בסרט המקורי אנתוני פרקינס (Anthony Perkins, 1932-1992), לבין אמו, נורמה. כל קשר בין נורמליות לבין השניים – מקרי בהחלט. בעלילת הסרט המקורי (זהירות, ספוילר!) האם אינה בין החיים, אם כי נוכחותה מורגשת לאורך כל העלילה.
על פי הפרסומים, הסדרה החדשה תציג גרסה צעירה יותר של 'נורמן בייטס', לא ברור עדיין מי השחקן שיגלם אותו. הסדרה מתוארת כמקאברית ונוסטלגית – שילוב בין הסדרות "טווין פיקס" (Twin Peaks, 1990-1991) ו"סמולוויל" (Smallville, 2001-2011 – שהציגה את עלילות קלארק קנט/סופרמן, בילדותו).
שנים לאחר שצולם הסרט המקורי, הוא המשיך וממשיך לסקרן את המסך הגדול והקטן. בשנת 1987 שודר פיילוט כושל לסדרת טלוויזיה, ששודר לאחר מכן כסרט טלוויזיה וזכה גם כן לשם "Bates Motel". על פי IMDb, העלילה עסקה בגבר מעורער בנפשו (מפתיע) שיוצא לחקור את אגדת 'מוטל בייטס' לאחר מותו של נורמן בייטס, ואף מנסה להחזיר את מלון הדרכים הצדדי לפעילות.
ל"פסיכו" עצמו הופקו שלושה סרטי המשך, אף אחד מהם לא בוים על ידי היצ'קוק, אולם פרקינס שיחק בכולם: "פסיכו 2" (Psycho II, 1983), "פסיכו 3" (Psycho III, 1986) שגם בוים על ידי פרקינס, ו"פסיכו 4: ההתחלה" (Psycho IV: The Beginning, 1990).
בשנת 1998 ביצע הבמאי גאס ואן סנט (Gus Van Sant, "איידהו שלי", "מילק", "סיפורו של וויל האנטינג") תרגיל קולנועי מעניין ובעיקר אמיץ – כשביים גרסה מחודשת של "פסיכו", שהעתיקה במדויק את הסצנות של הסרט המקורי, כולל תנועות המצלמה והעריכה (אם כי הסרט צולם בצבע, בניגוד למקור שהיה בשחור-לבן). ואן סנט לא באמת הצליח לשחזר את אווירת הסרט המקורי ואת הנגיעות המיוחדות של היצ'קוק ושל השחקנים המקוריים – בעיקר של פרקינס שהפך כל כך מזוהה עם נורמן. אבל הוא הוכיח את האובססיה של יוצרי קולנוע לסרט מ-1960, ששינה הרבה תובנות שהיו מוכרות עד אז על בימוי, עריכה, תסריט, משחק, סאונד וכן הלאה.
לפני מספר חודשים פורסם שאנתוני הופקינס (Anthony Hopkins) צפוי לגלם את היצ'קוק בסרט שייקרא "Hitchcock" המבוסס על הספר "Alfred Hitchcock and the Making of Psycho". הסרט, שעל פי נתוני IMDb נמצא כבר בשלבי פוסט פרודקשן וצפוי לצאת בתחילת 2013, יתאר את יחסיו של היצ'קוק עם רעייתו אלמה רוול (אותה משחקת הלן מירן) בזמן צילומי "פסיכו".
"פסיכו" היה תרגיל קולנועי, כמו הרבה סרטים של היצ'קוק, וקולנוענים הרי אוהבים תרגילים קולנועיים. באחת הסצנות בסרט, בשיחה בין 'מריון קריין' (ג'נט לי) ל'נורמן בייטס' (פרקינס), מדבר האחרון על בית משוגעים במשמעות שמתייחסת גם לצופים שיושבים באולם החשוך של בית הקולנוע. מריון רמזה לו שאולי כדאי שיכניס את אמו ל'בית משוגעים' (madhouse) ו'נורמן' עונה לה:
Have you ever seen the inside of one of those places? The laughing, and the tears, and those cruel eyes studying you?